לאן הולכים הכעס, התסכול, חוסר האונים,
הבהלה הבושה והעצב…
כשלא רצית להראות, לא רצית להרגיש,
כששמת מסכה,
כשאמרת שהכול בסדר,
הראית שאת חזקה ועסקים כרגיל.
לאן כל זה הלך?
ולמרות שאף MRI
לא יכול לזהות רגשות מודחקים
זה לא נעלם. זה לא מתפוגג באוויר.
הגוף אוגר את זה כמו קפסולות של רגש
ועם הזמן הן מצטברות.
זה יכול להופיע כמועקה,
חרדה או כאב בגוף.
חוסר שקט, צורך להיות פעילה כל הזמן,
עצבנות ונרגנות.
לפעמים כתחושה שאת
לא מצליחה לנשום עד הסוף.
ומגיע רגע שאת מרגישה שאת צריכה עזרה.
אבל לא בא לך לדבר על זה…
אין לך כוח לדבר.
במפגש אנחנו לא מנסות “לדבר על זה יפה”.
אנחנו מתקרבות בעדינות
למקום שבו הרגש נסגר בגוף.
מקשיבות למה שלא נאמר.
למה שלא נעשה.
למה שהיה צריך לקרות שם ולא קרה.
וכשהגוף מרגיש מספיק בטוח,
הקפסולה נפתחת.
הרגש יוצא. העומס מתפנה.
ומה שנשאר הוא הסיפור,
אבל בלי הרגש הכלוא שניהל אותך.
זה רגע של קסם
שזכיתי לראות כבר אלפי פעמים.
רגע של שקט שבא אחרי הסערה.
הסערה שחיכתה לפעמים עשרות שנים.
זה לב העבודה שלי:
Unblock
לפתוח בעדינות את מה שננעל בגוף.
לאפשר לרגש לקבל מקום, לזוז, ולהשתחרר.
Refeel
לחזור לבחור, לנשום ולהרגיש את עצמך שוב.
אני משלבת שיחה, הקשבה לגוף, מגע , דמיון, נשימה ובדיקת שריר.
אבל הכלים הם לא המרכז.
המרכז הוא את,
מה שהגוף שלך מבקש,
ומה שהלב שלך כבר לא רוצה להחזיק לבד.
לפעמים מפגש מביא איתו בכי.
לפעמים שקט.
לפעמים הקלה.
לפעמים תחושה של ריק טוב, כאילו משהו בפנים סוף סוף התפנה.
ואולי יש לך שאלה…
איך אדע אם זה מתאים לי?
אם את מרגישה הצפה, עומס רגשי, חרדה, מחנק, בכי שלא יוצא או לא נעצר, קושי לשים גבולות, ריצוי או תחושה שהתרחקת מעצמך, יכול להיות שזה מרחב מתאים עבורך.
לא צריך להגיע עם הגדרה מדויקת או “בעיה מסודרת”.
לפעמים מספיק שיש תחושה פנימית שאומרת, אני לא רוצה להמשיך להחזיק הכול לבד.
בשיחת התאמה קצרה נבדוק יחד אם זה הזמן והמקום הנכונים עבורך.
מה קורה במפגש הראשון?
המפגש הראשון מתחיל בשיחה ובהקשבה למה שמביא אותך עכשיו.
לא רק לסיפור, אלא גם למה שהגוף מספר: הנשימה, הכיווץ, הדמעות, העומס, המקומות שמבקשים תשומת לב.
בהמשך, לפי מה שיעלה ולפי מה שיתאים לך, נשלב עבודה עם הגוף, דמיון, מגע עדין, בדיקת שריר או כלים נוספים לשחרור רגשי.
אין צורך לדעת מראש מה “צריך לעשות”.
אני מחזיקה את המבנה, ואת מגיעה כמו שאת.
האם אפשר לדעת מראש אם זה יעבוד לי?
האם תמיד יהיה טיפול במגע?
לא. מגע הוא חלק מהאפשרויות במרחב, אבל הוא לא חובה.
יש נשים שמגע עוזר להן להרגיש את הגוף, להרפות ולהתחבר.
ויש נשים שנכון להן להתחיל דווקא דרך שיחה, נשימה, דמיון או עבודה עדינה אחרת.
הכול נעשה בהקשבה, בהסכמה ובקצב שמתאים לך.
המטרה היא שהגוף ירגיש בטוח, לא מוצף יותר.
כמה מפגשים צריך?
זה משתנה מאישה לאישה.
לפעמים כבר אחרי מפגש אחד יש תחושת הקלה, נשימה, שקט או בהירות.
ולפעמים נכון להיכנס לתהליך עמוק יותר, במיוחד כשמדובר בדפוסים ישנים, ריצוי, חרדה, קושי בגבולות או תחושה של ניתוק מעצמך.
בשיחת ההתאמה ובמפגש הראשון נרגיש יחד מה נכון, בלי התחייבות מראש לתהליך ארוך.
מה אם אני מפחדת להתפרק?
זה פחד מאוד טבעי.
הרבה נשים שמגיעות אליי רגילות להחזיק הכול חזק, ולכן עצם המחשבה לשחרר יכולה להבהיל.
במרחב הטיפולי לא צריך להתפרק בכוח, ולא צריך “להוציא הכול” בבת אחת.
אנחנו עובדות בעדינות, בקצב של הגוף, עם הרבה נוכחות וביטחון.
לפעמים דווקא כשלא לוחצים על הרגש לצאת, הוא מרגיש מספיק בטוח להשתחרר.
המטרה היא לא להציף אותך.
המטרה היא לאפשר למה שכבר מציף אותך מבפנים להתחיל להשתחרר בצורה מוחזקת.