לקום בבוקר עם חיוך, להרגיש רעננה, ללכת זקופה, להרגיש בשליטה — זה מה שכולנו רוצות. כל יום. בכל גיל.

עד גיל 36 החיים שלי נראו "כמו שצריך" – נשואה, שלושה ילדים בריאים, תפקיד בכיר, משכורת טובה. אבל בפנים? התקפי מיגרנה תכופים, כאבי גב פה ושם, לחץ יומיומי, ריצות, מתח, עומס – הכל נראה רגיל. לכאורה.

ואז התחילו להופיע סדקים. מחלה פתאומית של חברה קרובה טלטלה אותי, אחריה הגיע אירוע קשה עם קולגה, והכי משמעותי – משבר אישי של אחד הילדים, שגרם לי לביקורת עצמית קשה כאמא.

הגוף שלי היה הראשון לזהות שמשהו לא תקין. הפסקתי לעשן ביום אחד – פשוט לא יכולתי יותר. מערכת העיכול שלי קרסה. הייתי בעצירות כרונית במשך חודשיים. לא רק חוסר נוחות – אלא תחושת תקיעות אמיתית, עמוקה. כל הגוף שלי שידר מצוקה. המתנתי לבדיקה רפואית, ועם כל יום שעבר הרגשתי איך אני נשאבת – חסרת סבלנות, עצובה, נפוחה. יום אחד אוכלת בלי שליטה, ויום אחר צמה.
קיבלתי המון עצות – אבל בפנים הייתי אבודה.

ואז – החלטת רגע אחת שינתה הכל. פניתי לטיפול משולב אצל דיאטנית קלינית שמטפלת גם בדיקור.
תוך ארבעה ימים – הגוף התחיל להשתחרר. חזרתי לנשום.

הייתה בי התעוררות. רצון למצוא משהו שיזין את הנפש. החלטתי להירשם ללימודי קינסיולוגיה, פשוט כי חיפשתי לעצמי מקום של התפתחות. לא תיארתי לעצמי עד כמה ייפתח בפניי עולם של ריפוי.

כמו תינוק שלומד ללכת או טועם גלידה בפעם הראשונה – נדהמתי, התמכרתי, למדתי. גיליתי איך מערכות הגוף, המוח, הרגש והאמונות פועלות יחד. איך חוויות מהעבר, אמירות ששמעתי בילדות, פחדים והרגלים – כל אלה יוצרים את מי שאני היום.

וברגע שהצלחתי לזהות, להבין ולתת מקום לכל מה שמנהל אותי – התחיל השינוי.

רציתי להעביר את זה הלאה. התחלתי בבית, עם הילדים שלי.
אחרי 17 שנות עבודה התפטרתי כי הייתי חייבת להמשיך את זה הלאה – לטפל, ללמד, להעביר את הכלים וההבנה הלאה, מתוך רצון עמוק שאנשים יחיו בעיניים פקוחות, עם שלווה פנימית וביטחון.

משנת 2010 אני מטפלת ומנחה מבוגרים וילדים בקליניקה ומעבירה סדנאות ומרצה להורים, בבתי ספר ובארגונים שונים.

 מעבר לכלים והמיומנויות שרכשתי, אני מביאה איתי את מה שהכי חשוב בעיניי: הקשבה, הומור, אהבה, חמלה, ונוכחות אמיתית.

אם הגעת עד כאן – תודה. שלך,
שרון מאיר