ביקורת עצמית מול חמלה עצמית

מה את העתידית תחשוב עלייך כשתיפתח את אלבום התמונות? טקסט על הפער הכואב בין איך שאנחנו שופטות את עצמנו עכשיו לבין החמלה שנגלה בדיעבד. על היופי שפספסנו בגלל ביקורת עצמית, על המאבקים שהתמודדנו איתם ועל התובנה שהכל כבר נמצא כאן – עכשיו. בואי ללמוד איך להסתכל על עצמך במבט אוהב כבר היום, לפני שהזמן עובר

כשתגדלי תביני שהכל היה שם.

תפתחי אלבום תמונות. תתפסי תמונה שלך מפעם. תסתכלי עליה.

תראי כמה את יפה, כמה חוזק היה שם.

אולי תשימי לב לפער של מה שאת רואה עכשיו לבין מה שחשבת עליה אז.

תזכרי בדברים שהיו לה על הלב אז. תזכרי עם מה היא התמודדה.

אולי תרגישי קצת צער. על זה ששפטת אותה כ"כ ואולי היית ביקורתית.

בדיעבד היית שמחה שהיית מוצאת קצת חמלה עצמית,

אולי אפילו דיבור פנימי מעודד ולא רומס.

תסגרי את האלבום. תעצמי את העיניים.

צאי מתוך עצמך ותראי אותך עכשיו ברגע זה, מבחוץ.

עוד 10 שנים את העתידית תפתח את האלבום והיא תראה את הרגע הזה.

והיא תחשוב שאת ממש יפה. והיא תדע שהתמודדת עם המון דברים. ושקשה לך.

והיא תצטער שלא היתה לך קצת חמלה עבורך.

היא גם רואה שאת לא כזו שמנה כמו שאז חשבת.

קחי נשימה עמוקה. תפקחי את העיניים.

תראי אותך.

הבדיעבד נמצא פה.

כשתגדלי תביני שהכל נמצא כאן. עכשיו.

שיתוף:

WhatsApp
Facebook
Twitter
LinkedIn
Pinterest

פוסטים נוספים