הוויה במקום הוכחה: למה שכחנו שאנחנו בוראות?

יש בך כוח
את ישר רואה מי מסתובבת עם כוח בעולם ומי לא.
וזה לא קשור למה היא עושה באותו הרגע.
היא יכולה לשבת עם כוס קפה ביד ו"לא לעשות כלום".
אבל זה ניכר בכל – יש בה כוח.
באופן שבו היא יושבת, אוחזת בכוס ומחזיקה את הגוף.
האופן שבו היא נושמת. רואים את הגוף מתמלא ומתרוקן.
השפתיים שלה משוחררות אולי אפילו טיפה מחייכת.
את קולטת את העיניים שלה תרות, מסתכלות בסקרנות מסביבה. כל המהות שלה משדרת נוכחות בוטחת.
היא ערה. התדר שלה הוא
I am
I matter
באנגלית matter הוא חומר.
משמע אני לא אוויר. אני מודעת לעצמי ולגוף שלי וכל הרבדים שלי נמצאים פה.
יש בי כוח אינו מתבטא בעשייה.
הוא מתבטא בנינוחות להיות באי עשיה.
מתבטא במהות שיודעת שיש לה השפעה על העולם.
אבל עכשיו היא שותה קפה.
קצת התבלבלנו, הנשים, עם אנרגיה זכרית שמבקשת כל הזמן להוכיח, כל הזמן להיות בעשיה. שכחנו שיש בנו יכולת בריאה מתוך הוויה, מילה, מבט. אנחנו בוראות.
הברירה שלנו היא מעגלית, לא חצית.
היא רכה אך עוצמתית וההשפעה שלה על השדה היא מהדהדת ואינסופית.
אז אני פה להזכיר לך שיש לך "כוח של צבא שלם".
תעשי בו שלום.
מוקדש באהבה לאמא שלי, ילדת היומולדת והילדה הנצחית בכללי.
ו לכל הנשים הנפלאות שבחיי