מלחמה עם איראן #2

מה את העתידית תחשוב עלייך כשתיפתח את אלבום התמונות? טקסט על הפער הכואב בין איך שאנחנו שופטות את עצמנו עכשיו לבין החמלה שנגלה בדיעבד. על היופי שפספסנו בגלל ביקורת עצמית,

בין פופקורן ליין לבן עולה השאלה: האם להגיד שהכל טוב או להיות אמיתית? על החיים בכפיפה אחת עם לב חצוי – חצי אופטימי ושמח, וחצי עייף ומותש מהכאוס.

איך יוצאים מהמבוך כשהתודעה נשטפת באקונומיקה? שרון מאיר על המסע האישי מהספה בנובמבר 23, דרך קטיף מלפפונים ועד למציאת האופק שמשנה הכל. על הקשר שבין מלחמת יום כיפור, אבניבי והתקווה

חשבת פעם כמה כוח יש באישה שפשוט יושבת עם כוס קפה? מילים על הנוכחות הבוטחת של ה-I Matter ועל ההבדל בין האנרגיה שחייבת להוכיח לבין העוצמה הנשית שיודעת שהיא בוראת

מה קורה כשאישה אומרת "אני מסתדרת" אבל הגוף שלה צועק משהו אחר לגמרי? הרגע שבו המילים הופכות למסכה והגוף הוא זה שמספר את האמת. על הנשימה שתקועה בגרון, הכתפיים שמספרות

סטודנטית נלהבת בת 36 שרק רצתה להציל את כולם. על התובנה המטלטלת שאי אפשר להכריח אף אחד לקבל עזרה, על הגילוי שהאדם שהכי זקוק לטיפול שלי הוא קודם כל אני,

מה ההבדל בין שחרור לריפוי. על הרגע שבו הגוף מקבל אישור להרפות ועל הדרך שבה הלב לומד לחיות אחרת. על השקט שנופל פתאום, על החמלה שבונה משהו חדש במקום שנשבר

בואי לגלות את "החדר" שבו שומעים הכל, מצחוק מתגלגל ועד בכי מהנשמה, הזדמנות לעצור את הרעש בחוץ, לפגוש את עצמך באמת ולמצוא את המפלט שלך

כשרציתי ריפוי עמוק, לא טסתי להודו אלא התייצבתי בגן ילדים. על 10 ימים של חיתולים, ספונג'ה ו-40 כריכים עם ממרח תמרים שהצליחו לרפא נפש פצועה ולמלא את המצברים מחדש. על

מילים שמרגיעות את הלב ומזיזות את המחנק בגרון. על הכוח של הנשימה לעכל את האבל, לשחרר את חוסר האונים מהידיים ולתת לדמעות לשטוף את העיניים שראו יותר מדי

חגיגות 50 בתוך רכבת הרים רגשית: יום הולדת חד פעמי בדרמסאללה, בין בלוני כסף מוכספים לפרידה מאבא. על הכוח להחליט להיות בשמחה גם כשהמציאות מורכבת, על חברות אמת ועל התמונה

על השליחות שמתחילה בחיוך, על הכוח שבשתיקה ועל הלמידה לא להתווכח עם המציאות. על הדרך להפוך למפל של אנרגיה, לקבל עזרה כשצריך ולזכור שהכל זורם בסדר מדויק ונפלא. הזמנה לראות

מצ'ק ליסט מושלם ועד לעצירות ששינתה את חיי: על הרגע שבו הגוף שם את המפתחות והודיע "לכי תחפשי". על המסע האישי בין קוליטיס, מרמור ומיגרנות ועד לריפוי המוחלט ולנס הגלוי

כלי פשוט ועוצמתי לחזרה לסנטר ברגעים של דופק מהיר, בשורה לא נעימה או מחשבה עקומה. על הקסם שקורה כשמניחים שתי ידיים על הלב, לוקחים נשימה ומצמצמים את העולם לשתי נקודות.

מרגישה נטושה, אבודה או תלושה בלי קרקע? טקסט חשוף על הרגע שבו אנחנו מפסיקות להקשיב ללב ומחפשות תשובות בחוץ. על ההבנה הכואבת והמשחררת שאין אף אחד בעולם שיכול להחזיר אותך

פסח בפתח, אבל מה עם הניקיון הפנימי שלך? טקסט שמרחיב את הלב ומנקה את הרעלים שהצטברו בגוף. על הדרך להבריק את זגוגית העיניים, לשחרר את המחנק בגרון ולהסיר את הפחדים

מה יקרה אם תתני לכדורים ליפול? המרדף אחרי השקט והניסיון לנצח את חוסר האונים בהסתערות. על ההבדל בין מנוחת נטפליקס למנוחה אמיתית של הגוף, על הזכות להרגיש שזה גדול עלייך

מה קורה כשנקודה A כבר לא פוגשת את נקודה B בתוך הראש? טקסט חשוף על דמנציה, על בושה ועל השבילים שנמחקים לנו בשדה של הזהות. על הקסם של שבילי המוזיקה

מה קורה כששאלה מעצבנת על הודיה הופכת לרגע של בהירות? על שנת 2020 שהצליחה, בין הסגרים והכעס, להחזיר אותי להיות ילדה בת 4 שלא צריכה שעון. על התרגול בגמישות מחשבתית,

זוכרת את המצופים הלבנים עם הנקודות הכחולות? אני חוזרת לכיתה ד' ולפחד מהמים שליווה אותה שנים. על הרגע שבו מחליטים לשים את הבושה בצד, להתייצב מול המורה לשחייה וללמוד שלא

מה קורה כשהעולם עובר למצב Play dead? מכתב גלוי וישיר לקורונה, בלי כינויי חיבה ובלי פילטרים. על הגילוי שאנחנו לא בלתי מנוצחים, על הכאב שבדימנציה בתוך הסגר, ועל הבחירה למצוא

מה קורה כשסוד גדול פוגש גרון חנוק שבורח ממילים? סיפור על אדם שהגיע בגלל לחץ בעבודה וגילה בתוך החדר את החופש להיות הוא. על הרגע המכריע שבו האמון נבנה דרך

מה קורה כשאישה עם "צ'ק ליסט" מושלם מוצאת את עצמה מכה את בעלה מתוך חוסר אונים בגלל מיגרנה? סיפור חשוף על הרגע שבו הגוף עצר הכל, על חודשיים של עצירות

מה קורה כשילדה בת 9 מבינה שהבית שלה בנוי על שתיקה וצעקות במקום על חיבוקים? על ילדות בבית ללא אהבה, על הצורך להפוך לשקופה כדי לשרוד ועל ההחלטה הגורלית בגיל

זוכרת את הילדה שלא נכנסה לרקוד עד שלא היו עשרה אנשים ברחבה? טקסט על השיפוטיות שעוצרת אותנו מלחיות, מלשיר ומלצחוק בקול גדול. על ההבנה שהזמן לא מחכה שנהיה מוכנות ועל

מה קורה כששאלה אחת פשוטה של ספרית הופכת למהפכה אישית? על השנה שבה הפסיקה לצבוע את השיער והחליטה לתת ללבן לצמוח פרא. על ההתמודדות עם המבטים המבולבלים, על הילדים שחששו

מה קורה כשמפסיקים רק לתת ומתחילים להרגיש ראויים לקבל? טקסט על היכולת לחמול במקום לרחם, על ההקשבה למצפן הפנימי ועל הרגע המזוקק שבו היא מבינה שהיא ראויה לכל החיבוקים והמילים

מה קורה כשאישה שהשיגה הכל – תואר, קריירה ומשפחה – פתאום מגלה שהנשימה שלה תקועה בגרון? סיפור ממיטת הטיפולים כמראה לחיים שלמים שהפכו לתבנית. על הילדה היחפה שפעם שרה ללא

מה קורה לפרפרים של גיל 16 אחרי 24 שנות זוגיות? טקסט על שברון הלב הראשון, על השנים שבהן הזיקוקים בבית לא הגיעו מאהבה, ועל התובנות המזוקקות ששומרות על הביחד

יש דמעות של צחוק, יש כאלו שזולגות עד החזה ויש כאלו שחיכו שנים בחושך עד שהעזו לצאת. טקסט נוגע על סוגי הדמעות שעוברות בחדר הטיפולים ועל הסיפורים שהן מספרות בלי

מה קורה כשנהג עצבני רודף אחרי 15 ילדים שזרקו עליו ביצים בשבועות? חוזרת לחג המים של שנות השמונים – בלי רובי מים מתוחכמים, אבל עם המון אומץ, אחווה וצינור גינה

מה הקשר בין תליית כביסה בבית עיראקי בשנות השמונים לבין מחלה שפורצת פתאום באמצע החיים? טקסט מרגש על הסדינים ששימשו כמסך להסתרת ה"מבושים" והרגשות, ועל השתיקה שעוברת בגנים. בואי לקרוא

מה מסתתר מאחורי הילד ש"תמיד זורם" ולא עושה רעש? על המחיר הכבד של הריצוי ועל הסכנה שילד ישכח את הרצונות שלו רק כדי לקבל אהבה או לא להכביד על המערכת.

מה קורה כשמורה חיילת מגלה שהצוערים שלה טקסט חשוף על יום העצמאות, על הבושה שהרגישה כילדה מול השפה העיראקית של הוריה ועל הסליחה שהיא מבקשת היום מהדור שמחק את זהותו

מה קורה לילדה שרואה את אבא שלה מפוטר אחרי 30 שנה במפעל? חוזרת לילדות בצל הסטרס הכלכלי ולימים שבהם הפחד מהלא נודע שיתק אותה בעבודה בטוחה. במכתב אישי ונוקב להורי

גבר שפוף ונבוך נכנס לקליניקה ולא מבין אם הוא בא למסאז' או לפסיכולוגית. טקסט על הרגע שבו המילים נגמרות והגוף מתחיל לספר את הסיפור האמיתי: על הפיטורין, העלבון והנשימה שנתקעה